מה זה דיבייט? בעצם זהו אירוע בו קבוצות יריבות מביעות עמדה ומנסות לשכנע את הקהל והשופטים בעמדתן. הקבוצות אינן בוחרות את נושא הדיבייט, הן מקבלות את הנושא מהשופטים. בדרך כלל מקובל לתת למשתתפי הדיבייט 15 דקות על מנת להתכונן, אך ישנן גם פרקטיקות המתנהלות בצורה שונה ומעניקות למשתתפים זמן ממושך לפני מועד הדיבייט על מנת ללמוד ולחקור את הנושא; זוהי פרקטיקה המקובלת מאוד בארצות הברית. מטרת הדיבייט היא לעודד את תרבות הדיון, העמידה מול קהל וכישורי הרטוריקה של המשתתים.
דיבייט נושאים – הצעה לסדר
״הבית מאמין כי על מדינת ישראל לאפשר ליהודי התפוצות להצביע בבחירות״, כך נפתח אחד הדייביטים באירוע ה EUDC 2013 במנצ׳סטר. צורת ניסוח זו היא צורת הניסוח המקובלת כאשר מציגים את נושא הדיבייט. המונח המקובל בעברית הוא הצעה לסדר, באירועי דיבייט בעולם מקובל להשתמש במינוח motion. במהלך הדיבייט ישנן שתי קבוצות המצדדות בעמדה ושתי קבוצות המתנגדות לעמדה, כל אחד מהמשתתפים מקבל הזדמנות של 7 דקות להציג את עמדתו. אין גבול ואין חוקים לסוגי השאלות ורק היצירתיות של חבר השופטים הוא הגבול. ההצעה לסדר יכולה להיות בכל נושא, בין אם הוא תאורטי או עניין ממשי העומד על סדר היום; אלו יכולות להיות הצעות לסדר מתחום הפוליטיקה המקומית או הבינלאומית, תפיסות ערכיות או כל דבר אחר.
דיבייט נושאים – הדגשים בבחירת הנושאים
בחירת נושא הדיבייט משפיעה על כל אופי הדיבייט, נושא איכותי ומעניין ואולי אפילו מאתגר, צפוי לתת לנו דיבייט מעניין ואיכותי. ניתן לבחור כל נושא לצורך הדיבייט, אך ישנה חשיבות גדולה להגדרה ברורה של הנושא. אם הגדרת הנושא אינה ברורה, יתכן מצב שבו כל אחד מהצדדים מבין אחרת את הנושא ובעצם לא קיים קונפליקט בין שתי הקבוצות. את נושאי הדיבייט ניתן לחלק לשני סוגים: דיבייט ניתוח ודייביט מדיניות.
דיבייט נושאים – ניתוח לעומת מדיניות
דיבייט ניתוח בודק את נכונותה של טענה מסוימת לגבי העבר או ההווה. למשל ״בית זה מאמין כי הסכמי אוסלו שיפרו את מעמדה המדיני של ישראל״, זוהי דוגמה טובה לדיבייט ניתוח בוא ניתן להביא דוגמאות לחיוב ולשלילה לגבי הנושא, דוגמאות שהן התרחשויות אמתיות שקרו ועל פי הן ניתן לנמק אם הטענה נכונה או לא. דיבייט מדיניות לעומת זאת דן ברעיון תאורטי או תפיסה ערכית, למשל ״בית זה מתנגד להפלות בישראל״, זהו נושא אשר ניתן להביא טיעונים בעד ונגד על בסיס ערכי.
דיבייט לילדים ולנוער
מוסדות לימוד שונים מקיימים דיבייט לילדים או דיבייט לנוער. דיבייט יכול להתאים לכולם, כל עוד התחרות הוגנת. גם מבחינת נושאים לדיבייט, אלו אינם חייבים להיות נושאים ברומו של עולם, בהחלט ניתן להתאים את הנושאים עבור דיבייט לילדים, אפילו ניתן להשתמש בנושאים הומוריסטיים, דבר שבהחלט מתרחש לפעמים בתחרויות דיבייט בינלאומיות. אל תשכחו שבסופו של דבר אין מטרת הדיבייט לקבל החלטה, האנשים המשתתפים בו הם אינם מקבלי החלטות – דיבייט לנוער רק מעניק לצעירים את הכלים להציג נושא עם טענות מנומקות ובמסדרת דיון המכבד את כל הצדדים.
הנה כמה דוגמאות לנושאי דיבייט שמתאימים במיוחד לילדים ונוער:
- אופניים חשמליים – האם צריך רישיון או שמא כל אחד יכול?
- מכשרים סלולריים לילדים – בעד או נגד?
- טבעונות – האם זו הדרך היחידה?
- מה עדיף, למידה עצמית או למידה בכיתה?
- האם דרך הלמידה היום היא האופטימלית? או שמא היא בודקת רק שינון בעל פה ותו לא?
- האם צריך לאסור להכניס לבית ספר אוכל לא בריא?
- בעד ונגד תלבושת אחידה בבית ספר
ובהרחבה…
- זכויות להט“ב – במדינות שונות בעולם ישנה הכרה בזכויות להט“ב. לאחר שנים רבות של הפלייה זוגות חד מיניים רשאים להתחתן ולקבל זכויות כמו כל זוג נשוי. ומצד שני ישנן מדינות בהן להטב“ים סובלים מהפלייה ודיכוי. אך השאלה האם לממשלות יש בכלל זכות להתערב בחיי הפרט ולקבוע לאדם כיצד לחיות את חייו האישיים? האם ממשלה יכולה לקבוע לאדם את מי לאהוב?
- בריאות וחופש הפרט – בשנים האחרונות העולם מתמודד עם מגפת הקורונה. בכל רחבי העולם מדינות נקטו במדיניות המחייבת שימוש במסכות ואמצעי היגיינה, לצד הגבלות שונות על חופש הפרט כמו סגרים, דרכון ירוק וכו‘. האם מוצדק להגביל את חופש הפרט מטעמי בריאות והאם ממשלות יכולות להתערב כך בחיי האזרחים, או האם זהו מחיר כבד מידי?
- צנזורה על ספרים – ספרים יכולים להעשיר את עולמינו ולאפשר לנו ללמוד על דעות שונות, אפילו אם איננו מסכימים לגבי תוכנם. כך הם מאפשרים לנו להכיר דעות שונות ולהתקדם כחברה. אך מצד שני ישנם ספרים הנחשבים למסוכנים ובמדינות רבות הם נאסרו למכירה. אולי הספר המפורסם מכולם הוא ”מיין קאמפף“ של אדולף היטלר אשר צונזר במדינות רבות. אך הוא אינו היחידי, מדינות מוסלמיות רבות אסרו על מכירת הספר ”פסוקי השטן“ של סלמאן רושדי ואפילו ’יומנה של אנה פרנק‘ נאסר למכירה בלבנון. אך האם מוצדק לצנזר ספרים שאינם תואמים לתפיסות עולמינו וערכינו התרבותיים?
- מיסוי העשירים – בישראל קיימות מדרגות מס הכנסה ומסים שונים המטילים נטל כבד יותר על העשירים. אך בפועל ישנם פערים חברתיים גדולים מאוד. האם הגיע הזמן להטיל מיסוי כבד יותר על העשירים על מנת לצמצם את הפערים החברתיים?
- חובת חיסונים – מגפת הקורונה הפכה את נושא החיסונים לסוגיה המעוררת קונפליקטים רבים. ישנם אנשים המאמינים כי חובה להתחסן, וישנם אחרים החוששים מהשפעות בריאותיות שליליות של החיסונים. בפועל ממשלות רבות נקטו במדיניות מפלה כלפי מי שאינו מחוסן ולמרות שלא הטילו חובת חיסונים, הן שוללות זכויות מלא מחוסנים. אך האם על המדינה לחייב את אזרחיה להתחסן או שיש להשאיר את ההחלטה לבחירה אישית?
- מערכת אשראי חברתי – סין יישמה מערכת אשראי חברתי המדרגת את המוניטין הכלכלי והחברתי של כל אזרח ובהתאם לכך מעניקה או שוללת ממנו זכויות. במדינות אחרות אנו גם כן רואים צעדים בעלי מאפיינים דומים. האם על הממשלות ליישם שיטת דירוג חברתי?
- חופש הביטוי באינטרנט – בימינו כל אחד יכול לפרסם מה שירצה ברשתות החברתיות ולהפיץ את דעותיו לכלל הציבור. אך אלו גם עשויות להיות פוגעניות או לא נכונות. אך האם על הרשתות החברתיות לפקח על התכנים ולוודא שאין פייק ניוז או תכנים פוגעניים, או שהאינטרנט צריך להישאר חופשי?
- אפליה מתקנת – קבוצות שונות בחברה סובלות מאפליה. למשל בפוליטיקה אנו רואים ייצוג נמוך של נשים, שאינו פרופורציונלי לחלקן באוכלוסיה. אך לא רק נשים, גם קבוצות אוכלוסיה אחרות סובלות מאפליה המתבטאת בצורות שונות. האם עלינו לנקוט במדיניות של אפליה מתקנת?
- ליגליזציה של קנאביס – בשנים האחרונות ישנו שינוי מגמה גדול בכל הנושא של שימוש בקנאביס. מחקרים מראים תועלות במצבים רפואיים מסוימים ובמידות רבות בעולם הותר השימוש לקנאביס רפואי. אך מצד שני ישנם גם מחקרים המראים את הסכנות משימוש בקנאביס וחששות מפני השפעות חברתיות שונות. האם יש להתיר שימוש חופשי בצמח הקנאביס?
- ליגליזציה של חומרים משני תודעה – בשנים האחרונות העולם משנה את הגישה כלפי הקאנביס, זאת לאור המחקרים המוכיחים תועלות בריאותיות בצמח. אך מצד שני חומרים רבים משני תודעה, כמו LCD, איווסקה ואחרים נשארו מחוץ לחוק. האם הגיע הזמן לאפשר לאזרחים לחקור את התודעה באמצעות חומרים אלו ולהתיר את השימוש בהם, או שהם צריכים להישאר מחוץ לחוק.
- חובת הצבעה בבחירות – מי שמצביע משפיע, כך תמיד אומרים לנו. אך מצד שני אחוז גדול מהאזרחים במדינות דמוקרטיות בכלל אינו מגיע לקלפיות. בישראל, כמו גם במדינות רבות אחרות, כ 30%-40% מהאזרחים אינם מצביעים בבחירות. מידי פעם עולה הרעיון של חוק המחייב את האזרחים להצביע, או רעיונות לחקיקה המנסה לעודד הצבעה באמצעות גזרים ומקלות. האם יש לחייב את האזרחים להצביע, או שהרעיון בפני עצמו מנוגד לרוח הדמוקרטית?
- עונש מוות – עונש המוות הוא אחת מצורות הענישה הקיצוניות ביותר. בעוד מדינות רבות ביטלו את עונש המוות, ישנן מדינות רבות המרבות להשתמש בו, ולעתים אפילו בקלות יחסית. ארצות הברית, אירן, פקיסטן, סין, סינגפור ומדינות אחרות מתירות עונש מוות, האם גם בישראל עלינו להשתמש בעונש מוות?
- שינוי שיטת הממשל – ישראל נמצאת כבר למעלה משני עשורים במצב של חוסר יציבות פוליטית. שיטת הבחירות הקיימת בישראל הביאה לריבוי מפלגות וחוסר יציבות שלטוני. ממשלות ישראל אינן מצליחות לסיים את תקופת הכהונה ואנו נגררים לבחירות מוקדמות. האם הגיע הזמן לשנות את שיטת הבחירות ולעבור לבחירות ישירות?
- חסינות לחברי כנסת – במסגרת זכויות חברי הכנסת יש להם חסינות מפני עבירות פליליות או עוולה אזרחית אשר נעשו בעת מילוי תפקידם. האם הדבר מוצדק או שיש לבטל את חסינות חברי הכנסת?
- האם יש להוריד את גיל ההצבעה בבחירות – במדינת ישראל זכות הבחירה ניתנת החל מגיל אך מצד שני לבחירות יש השפעה על העתיד של כולם. האם יש להוריד את גיל ההצבעה בבחירות?
- פסילת מפלגות מהתמודדות בבחירות – חוק הבחירות לכנסת מתיר לוועדת הבחירות לפסול את מועמדותן של מפלגות בנסיבות מסוימות. אך האם יש מקום במדינה דמוקרטית לפסילת מפלגות?
- השימוש בבינה מלאכותית – תחום הבינה המלאכותית צובר תאוצה בשנים האחרונות. בתחומים רבים אנו יכולים לראות מערכות מחשוב בעלות יכולות למידה, ניתוח ולבסוף גם קבלת החלטות. בעוד מצד אחד אנו מצפים לתועלות ושיפור באיכות החיים בזכות אותן הטכנולוגיות, מצד שני ישנם אחרים המזהירים כי הנושא יוצא משליטה וטומן בחובו סכנות רבות. האם עלינו להגביל ולפקח על השימוש בבינה חברתית, האם עלינו לקבוע גבולות?
- טכנולוגיות ’האח הגדול“ – העולם שלנו הופך ליותר ויותר תלוי בטכנולוגיות. והטכנולוגיות הללו מספקות לנו יתרונות רבים. אך מצד שני הטכנולוגיות הללו מאפשרות לממשלות וארגונים שונים לעקוב אחרי המשתמשים. ממשלות טוענות כי בזכות טכנולוגיות אלו הן יכולות להילחם בפשיעה, להילחם בטרור ולשמור על האזרחים. אך מצד שני אנו גם רואים פגיעה בפרטיות ומקרים רבים של ניצול לרעה. האם אנו צריכים להגביל את השימוש בטכנולוגיות הללו או שזהו מחיר מוצדק לצורך שמירה על ביטחון הציבור?
- האם יש להשקיע בחקר החלל? – מדינת ישראל משקיעה עשרות מילוני שקלים בשנה בחקר החלל. ארצות הברית משקיעה בנאסא למעלה מ 20 מיליארד דולר בשנה. וזהו רק חלק קטן מהתקציב שהאנושות משקיעה בחקר החלל. העולם משקיע עשרות מיליארדים מידי שנה בחקר החלל. ובזכות כך יש לנו גם הישגים רבים, כמו למשל הנחתת רכב מחקר על מאדים והגעת האדם אל הירח. אך מצד שני עולמינו מתמודד עם בעיות רבות שממשלות העולם מתקשות לתקצב. אז האם מוצדק להמשיך להשקיע מיליארדים בחקר החלל או האם יש להשקיע את הכסף בפתרון בעיות העולם?
- קשר עם חייזרים – מאמינים בחייזרים? בין אם אתם מאמינים בחייזרים או תאוריות קונספירציה, ובין אם לא, דבר אחד בטוח. ממשלות וארגונים שונים משקיעים משאבים רבים בניסיון לאתר חיים ביקום וגם שולחות אותות חיים בתקווה שמישהו ימצא אותנו. האם עלינו לעשות זאת, או שמסיבות ביטחוניות כדאי לשמור על פרופיל נמוך בגלקסיה?
- האם יש להחזיר לחיים בעלי חיים שנכחדו – הסרט פארק היורה גרם לכולנו לחלום על היום שבו נשיב דינוזאורים לחיים. האמת שהאפשרויות הללו אינן מופרכות לחלוטין ויתכן שבאמצעות דגימות DNA נוכל להשיב לחיים בעלי חיים שנכחדו. אך מה יהיו ההשלכות של זה? האם עלינו לעשות זאת?
- מכוניות חשמליות – בעולם כולו ישנה דאגה מפליטת גזי חממה, כמו גם זיהום האוויר במרכזי הערים. האם המעבר למכוניות חשמליות יכול להיות התשובה? האם על הממשלות לאסור על שימוש ברכבים הפועלים על דלקים?
- האם יש לאסור על מסע בזמן – מסע בזמן נכון להיום קיים רק במדע הבדיוני. אך מצד שני לא מעט מדענים עוסקים בנושא, לפחות ברמה הפילוסופית. במידה ויעלה בידנו לפתח את הטכנולוגיות המאפשרות מסע בזמן. האם עלינו לאפשר זאת.
- האם יש להגביל את השימוש של קטינים בסלולר – מכשירי הסלולר מביאים לחיינו יתרונות רבים. בעזרתם אנו יכולים לתקשר בקלות מכל מקום שאנו נמצאים, ולהיעזר באפליקציות שונות. אך יש בהם גם סכנות, מהתמכרויות ועד ניצול. האם יש להגביל את השימוש של ילדים בסלולר?
- האם לטבע יש זכויות – הצפיפות הגדולה בעולם יוצרת קונפליקט בין האדם לבין הטבע. האדם הוא כבר מזמן אינו חלק מהטבע, אלא רק גוזל מהטבע משאבים לצורך קיומו. על מנת לספק דיור, מזון, אנרגיה, מחצבים וצרכים שונים של האדם אנו משתלטים על שטחי הטבע, פוגעים במערכות אקולוגיות ודוחקים מעולמנו בעלי חיים וצמחים. בכל החלטה שאנו עושים לגבי הסביבה, אנו רואים מול עיננו אך ורק את צורכי האדם. אך האם הגיע הזמן להעניק לטבע זכויות בחקיקה? האם לזאבים יש זכות למרחב המחיה שלהם? האם לאגם יש זכות למים נקיים?
- האם יש להחזיק בעלי חיים בגני חיות – גני חיות הם מקום בו אנו יכולים לפגוש בעלי חיים ממקומות שונים בעולם. שם אנו יכולים לראות טיגריסים אימתניים, פילים, בעלי כנף מרהיבים ועוד בעלי חיים אקזוטיים. בעולם כולו גני חיות נחשבים לאטרקציה וזוכים למבקרים רבים. זהו מקום בו אנו יכולים ללמוד ולהכיר את בעלי החיים. אך מצד שני אנו מוציאים את בעלי החיים ממקומם הטבעי ושוללים את החופש שלהם. האם עלינו לאפשר את קיומם של גני החיות או שמקומם של בעלי החיים הוא בטבע.
- האם יש לאסור על ניסויים בבעלי חיים – כולנו יודעים שלצורך התפתחות המדע, הרפואה והטכנולוגיה נעשים ניסויים על בעלי חיים. אך לא כולנו מודעים לכך כי גם תעשיות אחרות, כמו למשל תעשיית הקוסמטיקה ואפילו יצרני הסיגריות מבצעים/בצעו ניסויים בבעלי חיים. האם עלינו לאסור על ניסויים בבעלי חיים.
- אנרגיה ירוקה מול אנרגיה גרעינית – לצד הדאגה מהשפעות פליטת גזי החממה כתוצאה מהדלקים שבהם אנו משתמשים לצורך הפקת אנרגיה, ישנה קריאה למעבר לאנרגיה ממקורות מתחדשים. ובראש הרשימה אנו מוצאים את האנרגיה הסולרית ואנרגיית הרוח. אך לצד מגמות אלו ישנם גם כאלו הטוענים כי דווקא האנרגיה הגרעינית היא הפתרון לבעיות הסביבתיות.
- פליטת גזי חממה – מדענים רבים מזהירים מפני התוצאות ההרסניות של פליטת גזי חממה, דבר הנחשב בעיניהם כגורם המרכזי לשינויי האקלים. האם עלינו לערוך שינויים באורח החיים על מנת לצמצם באופן משמעותי את פליטת גזי החממה.
- האם להעדיף מחצבים על פני ערכי טבע מוגנים – במידה והתגלה מאגר נפט בשמורת טבע, האם לפגוע בשמורה על מנת לשאוב את הנפט מהאדמה, או שיש לשמור על ערכי הטבע?
- התחממות גלובאלית – מדידות הטמפרטורה ב 150 השנה האחרונות מראות כי כדור הארץ מתחמם בהדרגה. בעוד רוב אנשי המדע טוענים כי זוהי תוצאה של פעילות האדם (פליטת גזי חממה), אחרים טוענים כי מדובר בתהליכים טבעיים שאינם בשליטת האדם.
- ירידת מפלס ים המלח – בעשרות השנים האחרונות חלה ירידה משמעותית במפלס ים המלח והדבר מעורר דאגות רבות לגבי עתידו. התייבשות ים המלח תשפיע על הסביבה וגם על הכלכלה, אך מצד שני גם פעולות למניעת ההתייבשות ישפיעו על הסביבה, הכלכלה ומשק המים הישראלי.
- אלימות במשחקי מחשב – משחקי המחשב של היום מציגים ביצועים ריאליסטיים מתקדמים. היכולות הגרפיות של המחשבים הן גבוהות מאוד והמשחקים הופכים להיות חוויה הפונה לכל החושים. ובתוך זה אנו מוצאים משחקי מחשב רבים בהם ישנו ביטוי חזק של מעשי אלימות. לא אחת השחקנים נדרשים לנקוט בפעולות אלימות על מנת להשיג את מטרתם במשחק. אך האם זה בסדר מכיוון שזהו בסך הכל משחק מחשב ולא החיים האמתיים, או האם יש בכך סכנות לנפש האדם?
- תכנית הליבה – משרד החינוך גיבש תכנית ללימוד מקצועות ליבה כבסיס משותף לכל מוסדות החינוך היסודי על מנת לצמצם פערים ולקדם שוויון הזדמנויות. אך התכנית זוכה להתנגדות בקרב הציבור החרדי, האם יש לחייב את לימודי הליבה.
- שפה לא מגדרית – השפה העברית עושה הבחנה ברורה בין זכר לנקבה. בתור מחאה ישנן נשות ציבור, כמו למשל מרב מיכאלי, הבוחרות לדבר בלשון נקבה. אך האם על מערכת החינוך לאמץ שפה לא מגדרית המכילה את כולם?
- רשתות חברתיות טוב או רע – כבר שני עשורים שהרשתות החברתיות הן חלק בלתי נפרד מחיינו, וזה רק הולך ומתגבר. אנו כל היום מחוברים לרשתות החברתיות והן שינו הרבה דברים בעולמינו. בזכותן אנו יכולים לתקשר עם אנשים מכל העולם ובמידה רבה הן מוחקות גבולות. אך מצד שני יש בהן גם תופעות שליליות כמו קיטוב חברתי. אז האם הרשתות החברתיות הן ברכה או קללה?
- תלבושת אחידה בבתי הספר – משרד החינוך אינו מחייב את מוסדות החינוך להנהיג תלבושת אחידה, אך הדבר נתון לשיקולים של מוסדות הלימוד. חלק חושבים שזהו רעיון מבורך, אחרים רואים בזה פגיעה בחופש הפרט, מה דעתכם?
- לימודים מרחוק, בעד ונגד – מגפת הקורונה אילצה אותנו לעבור לשיעורים מקוונים באמצעות הזום. דבר שאינו צריכים להתרגל אליו. אך עם הניסיון התחלנו לראות את היתרונות ואת החסרונות של לימודים אלו. האם לימודים מרחוק יכולים להיות צורת הלימודים של העתיד?
- מעורבות של עמותות פרטיות במערכת החינוך – ישנן עמותות פרטיות המעורבות במערכת החינוך ועורכות פעילויות שונות בבתי הספר. אך האם יהיה זה נכון לאפשר לעמותות פרטיות, המביאות איתן אג‘נדות שונות להתערב במערכת החינוך?
- ביטול המבחן הפסיכומטרי – מוסדות ההשכלה הגבוהה דורשות מבחן פסיכומטרי בתור אחד מתנאי הקבלה. אך האם המבחן הפסיכומטרי הוא מדד מוצדק להצלחה והתאמה ללימודים, או אולי מדד המנציח את הפערים בחברה הישראלית.
- האם יש לנהל משא ומתן עם החמאס – ארגון החמאס אחראי לפעולות טרור רצחניות ובלתי מתקבלות על הדעת. אך האם לצורך פתרון הסכסוך עלינו לנהל משא ומתן עם החמאס?
- גיוס חובה – במדינת ישראל קיים גיוס חובה לבנים ולבנות. זאת על מנת לענות על הצרכים הביטחוניים של ישראל. אך האם הגיע הזמן לוותר על גיוס החובה ולעבור לצבא מקצועי?
- האם על ישראל להתפרק מנשק גרעיני – פצצות אטום הן אחד מכלי הנשק ההרסניים ביותר של האנושות. עד היום, מלבד ניסויים גרעיניים, נעשו שני שימושים צבאיים בפצצות אטום. אך מאז מלחמת העולם השנייה העולם חי בחרדה מפני האפשרות של התלקחות מלחמה גרעינית. האם ישראל צריכה להתפרק מהנשק הגרעיני?
- החזרת שבויים ונעדרים – לא אחת מדינת ישראל מצאה משלמת מחיר גבוה של שחרור מחבלים תמורת החזרת שבויים חיים או מתים. האם הדבר מוצדק או שזהו מחיר גבוה מידי.
- גיוס נשים ליחידות קרביות – במדינת ישראל ישנו חוק גיוס חובה התקף לגברים ולנשים. במהלך השנים נפתחה הדרך בפני הנשים גם לתפקידים קרביים, למרות שעדיין לא נפתחו כל הדלתות, אך הנושא נשאר במחלוקת.
- להתיר שירות לאומי במקום שירות צבאי – במדינת ישראל כל מי שקיבל פטור משירות צבאי רשאי להתנדב לשירות לאומי. אך האם אנו צריכים לפתוח את הדלת בפני כולם ולהתיר לאנשים לבחור בין שירות לאומי לשירות צבאי.
- ויתור על הסיוע האמריקאי – ארצות הברית מעניקה סיוע צבאי חשוב למדינת ישראל. אך מצד שני ישנן טענות כי הדבר גורם לנזקים ופוגע בריבונות מדינת ישראל. האם עלינו לוותר על הסיוע?
- רגולציה על מטבעות קריפטו – ביטקוין ומטבעות קריפטו אחרים זוכים לפופולריות בעולם ויש בהם עניין כלכלי רב. אך מצד שני יש המזהירים מבעיות רגולציה המושכות לשוק עברייני מס, ארגוני טרור ופשע. האם על הממשלות להחמיר את הרגולציה על מטבעות קריפטו או להילחם במטבעות אלו?
- הגבלות על פרסום – בכל מדיה אנו רואים את הפרסומות. אנו מופגזים במסרים פרסומיים 24 שעות ביממה, מסרים המנסים להפוך אותנו לצרכנים של מוצרים ושירותים. אך טכניקות הפרסום מחדירות לראשנו מסרים מעוותים, מערערות את ביטחוננו העצמי, משפיעות על תפיסת הגוף ומוכרות לנו אשליות. האם הגיע הזמן להגביל את תעשיית הפרסום?
- התערבות ממשלתית בכלכלה – ממשלות מתערבות בכלכלה בצורות שונות. למשל לעתים באמצעות מכסי מגן, סיוע כלכלי לעסקים במשבר, רגולציה ועוד. האם על הממשלה להתערב בעסקים או שיש להשאיר הכל לשוק החופשי?
- הוספת מפעילים סלולריים ווירטואליים – האם יש להוסיף עוד מפעילים סלולריים וירטואליים על מנת לשפר את התחרות בשוק ולהוריד את המחירים לצרכן? האם יש לכך גם יתרונות נוספים או דווקא חסרונות?
- האם יש להגביל שאת שכר הבכירים בשירות המדינה – השכר הממוצע של המנהלים הבכירים בשירות המדינה הוא גבוה יותר מהממוצע הכללי. האם עלינו להפחית את שכר הבכירים או האם ישנו חשש כי הדבר יגרום נזק?
- מס על רווחי הון – כיום במדינת ישראל ישנן מס על רווחי הון. לכאורה מס צודק, אך יש האומרים כי המס כל ההון דווקא גורם נזק להשקעות ובעקיפין פוגע בהכנסות המדינה. מה דעתכם?
- האם אנו צריכים שכר מינימום – האם אנו אכן זקוקים לשכר מינימום על מנת לשמור על זכויות העובדים ולמנוע ניצול. או האם יש להשאיר זאת לשוק החופשי.
- האם מותר לחברות לאסוף על מידע על מועמדים לעבודה באמצעות רשתות חברתיות – האם הרשתיות החברתיות הן דבר פרטי, או משהו לגיטימי עבור חברות הרוצות ללמוד על המועמדים לעבודה.
- טבעונות – אכילת בשר נחשבת למקור החלבון העיקרי של האנושות. אך מצד שני ישנם גם חסרונות באכילת בשר והיא מזוהה עם מחלות רבות. כמו כן תעשיית הבשר מזוהה בעיני רבים עם אכזריות ואחזקת בעלי חיים בתנאים קשים. האם הגיע הזמן לעבור לטבעונות?
- מס על משקאות ממותקים – לאחרונה ממשלת ישראל הטילה מיסוי על משקאות ממותקים הגורמים להשמנת יתר, סכרת ומחלות לב. אך האם המס מוצדק והוא אכן יכול לתרום לשיפור הבריאות, או שעל הממשלה לא להתערב בשוק החופשי?
- סחר באיברים – כיום רק במדינה אחת בעולם (אירן) מתקיים סחר באיברים באופן חוקי. האם על מדינות להתיר סחר באיברים?
- פרסום תרופות – האם עלינו להתיר לחברות התרופות לפרסם תרופות מרשם?
- להתיר לחברות לסרב להעסקת מעשנים – האם לצורך השמירה על הבריאות עלינו להתיר לחברות לבצע אפליה בין עובדים מעשנים ולא מעשנים?
- המתת חסד – נושא המתות החסד הוא פתח לדיון על טיעונים מוסריים רבים. האם מותר לזרז את מותם של חולים סופניים (בהסכמתכם) על מנת להפחית את סבלם.
- תרומת איברים לפי הנחת הסכמה – במדינת ישראל תרומת האיברים נעשית על פי הסכמה מדעת, כלומר אדם שרוצה לתרום את איבריו צריך להצהיר על כך. שיעורי תרומת האיברים בישראל הם מהנמוכים בעולם, הם כדאי לעבור למודל של הנחת הסכמה?
- האם יש להעלות את דמי ביטוח הבריאות למעשנים – המחקרים מראים כי עישון מגביר את הסיכויים למחלות רבות, האם יש להעלות את מחיר הביטוח הרפואי עבור מעשנים.
דיבייט- פרוייקט שרביט
מה מרווחים בקורס דיבייט
אירוע דיבייט בבתי ספר
רוצים לשמוע על סדנת דיבייט מקצועית שאפשר לערוך אצלכם?
אנשי חינוך שרוצים לארגן סדנת דיבייט לקבוצות תלמידים מוזמנים לקרוא על קורס דיבייט לילדים ולנוער שאנחנו יכולים לערוך אצלכם בבית הספר. צרו קשר לפרטים נוספים.
